זיהוי
פינק זעיר בגוון כחול־אפור, בעל פס עין שחור צר, מקור סגלגל ושת, זנב ונוצות תת־זנב אדומים ובולטים. הגוף האפור והזנב האדום הנרחב מסייעים להבדילו מאסטרילד מצוי ומפינקים אפריקאיים קטנים אחרים. מקורות גידול ישנים קוראים למין Estrilda caerulescens; השם העדכני המשמש כאן הוא Glaucestrilda caerulescens.
זכר ונקבה
הזוויגים דומים מאוד. הבדלים קטנים בגוון הבטן אינם מבחן אמין על סמך צילום בלבד. דיווחי שבי מתארים את הקריאה האופיינית בת שני הצלילים של הזכר כראיה תומכת מועילה. תעדו קולות, גיל והתנהגות לאורך זמן, והשאירו קביעות לא ודאיות כזמניות. קידות הדדיות הן ברכת מפגש שמבצעים בני שני הזוויגים, ולכן אינן מוכיחות זוג זכר־נקבה. אם החלטת רבייה דורשת ודאות, פנו לקביעת זוויג בשיטה מאומתת.
טבע והתנהגות
פינק פעיל ממערב אפריקה, מאזורים עשבוניים ובהם שיחים, סבכים ועצים פזורים. הוא אוסף זרעים סמוך לקרקע וגם בצמחייה. בטבע מופיעים זוגות ולהקות קטנות, אך חברתיות בטבע אינה מבטיחה בטיחות בכלוב רבייה משותף. בנו שגרת חדר המאפשרת תנועה, נסיגה ומנוחה סדירה ללא הפרעה.
כלובים ובתי גידול
הציעו מתחם תעופה מוגן ומרווח, ענפי עמידה טבעיים, הסתרה סביב אתרי קינון ונתיב תעופה פנוי. דיווח רבייה מוצלח ותיק מדגיש מרחב ופרטיות. הכלוב הטיפוסי שלכם, 60 × 40 × 35 ס״מ, וקריאת חדר של כ־24°C הם נתוני רקע, ואינם הוכחה להתאמה לרבייה לאורך זמן. מדדו במקום עמידת הציפורים, מנעו זרם ישיר מהמזגן ושינויים חדים, ושמרו על תחנות האכלה יבשות ונגישות. לא נקבע כאן סף טמפרטורה בטוח ואוניברסלי הייחודי למין.
תזונה והאכלה
ספקו מנת זרעים קטנים מגוונת, שיבולי עשב נקיות, ירק שהציפורים אוכלות ומזון גידול מתאים. NFSS ממליצה על מזון חי מגוון בנוסף לזרעים; הבטיחו אספקה אמינה של חרקים קטנים מתורבתים והיגייניים לפני רבייה. בדקו אכילה בפועל והאכלת הורים, בלי להניח שמזון ביצים או תוספים מחליפים חרקים. החליפו מי שתייה מדי יום ונקו שתיינים; סלקו מזון מתכלה לפני שיתקלקל. בדקו יחד את תוויות התוספים כדי שמזונות מועשרים ומוצרים מרובים לא ייצרו שילוב לא מתוכנן.
רבייה
צפו בזוג תואם לפני הצעת אתר קינון פרטי. המין בונה קן עשב מקורה בעל מנהרת כניסה, ולעיתים מוסיף מבנה עליון נפרד. שני ההורים בדרך כלל חולקים בדגירה ובטיפול בגוזלים. שמרו על בדיקות רווחה קצרות ותעדו בנפרד ביצה ראשונה, דגירה רציפה, בקיעה והאכלה בפועל. מגדל ב־NFSS דיווח ב־1994 על גידול מוצלח בידי פינקים בנגלזיים לאחר נטישת ההורים; זו תצפית היסטורית מסוימת ולא הבטחה לגבי זוגות האומנים שלכם. הכינו את תזונת האומנים ובדקו במהירות שהגוזלים מואכלים. המשיכו תמיכת הורים אחרי הפריחה עד שהצעירים מראים אכילה ושתייה עצמאיות מתמשכות ומצב יציב.
התאמה לשיכון משותף
ברירת המחדל בתכנון היא מתחם תעופה ייעודי לזוג רבייה. WFS מזהירה שזוגות מקננים עלולים לתקוף אסטרילדי לבנדר אחרים. הכניסו ציפורים בהשגחה ובאפשרות הפרדה בטוחה, ועקבו אחר גישה למזון, מרדף מתמשך ופציעות. אל תשלבו זוג עם האסטרילדים סגולי־האוזן או טווינספוט פיטרס הטריטוריאליים שלכם רק מפני שכולם פינקים קטנים. העריכו מחדש את השיכון כשהצעירים מתפתחים וכשהבוגרים חוזרים למצב רבייה.
ציר זמן הרבייה
עוקבים אחר הציפור, לא רק אחר התאריך. הטווחים הם חלונות תצפית; הטיפול ההורי והאכילה קובעים את השלב הבא.
מספר ביצים בתטולה
4–6 ביציםביצים; תטולת ייחוסדגירה
12–15 ימיםימים מתחילת דגירה רציפה; דיווח גן חיותפריחה מהקן
16–19 ימיםימים מהבקיעה; מקור תולדות טבעאכילה עצמאית
לא נקבעCornell מתארת כ־14 יום של האכלת הורים לאחר עזיבת הקן; WFS מתארת עצמאות כ־20 יום לאחר הפריחה. אף אחד מהם אינו תאריך הפרדה אוטומטי. ודאו אכילה ושתייה מתמשכות ומצב יציב אצל כל צעיר.
המספרים הם חלונות תצפית ולא מועדים מחייבים. טווח הדגירה נלקח מפסקת אסטרילד הלבנדר של גן החיות סן דייגו; הסיכום הכללי של כמה מינים אינו מחליף אותה כאן. Cornell מציינת פריחה בגיל 16–19 יום, ואילו WFS מדווחת על 16–18 יום. תעדו את האירועים של ציפוריכם ואל תפריעו לגוזלים או תפרידו אותם כדי להתאים ללוח זמנים.
מקורות וקרדיטים לתמונות
